תקציר:
בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה ב-24 בפברואר 2022 הגיב העולם המערבי בהטלת סנקציות כלכליות על רוסיה ובאיום בניתוקה מהכלכלה העולמית. אחד האמצעים שנטען שהוא בין המשמעותיים ביותר הוא ניתוקם של בנקים רוסיים ממערכת סוויפט העולמית. בפרק מיוחד זה אסביר מהי מערכת סוויפט, אתאר מספר מקרים בעבר בהם היתה מעורבות פוליטית במערכת זאת, אנסה להעריך עד כמה הניתוק של רוסיה ממנה עשוי להיות משמעותי ועבור מי, ואציין אם יש אלטרנטיבות למערכת זאת.
תוכן הפרק:
בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה ב-24 בפברואר 2022R הגיב העולם המערבי בהטלת סנקציות כלכליות על רוסיה ובאיום בניתוקה מהכלכלה העולמית. אחד האמצעים שנטען שהוא בין המשמעותיים ביותר הוא ניתוקם של בנקים רוסיים ממערכת סוויפט העולמית. בפרק מיוחד זה אסביר מהי מערכת סוויפט, אתאר מספר מקרים בעבר בהם היתה מעורבות פוליטית במערכת זאת, אנסה להעריך עד כמה הניתוק של רוסיה ממנה עשוי להיות משמעותי, ועבור מי, ואציין אם יש אלטרנטיבות למערכת זאת.
לפני כשש שנים, נחשפתי לראשונה למערכת סוויפט כאשר ביקשתי לעשות העברה בין-בנקאית לצורך תשלום מראש עבור טיול ספארי משפחתי בטנזניה. הצד המקבל היה מדריך מקומי בשם ז'וזף בומי, עליו קיבלתי המלצות דרך אתר 'למטייל', וחשבון הבנק שלו היה בבנק בטנזניה.
לצורך ביצוע ההעברה, שלח לי ז'וזף את פרטי חשבון הבנק שלו, כולל נתון שנקרא Swift code. זה היה קוד המורכב משמונה אותיות גדולות באנגלית.
בבנק בו מתנהל החשבון שלי הסבירו לי שזה הקוד המאפשר להם לבצע את ההעברה בצורה בטוחה ומהירה. נדרשתי לשלם עמלה מיוחדת עבור השירות הזה, ולא רק לבנק שלי, אלא גם לבנק נוסף היכנשהו בעולם, דרכו עבר הכסף.
הכסף הועבר בשלום, והטיול היה מעולה. ממליץ בכל פה לאוהבי בעלי חיים וטבע.
אז מה זה הסוויפט הזה.
סוויפט היא מלה באנגלית הבנויה מראשי תיבות:
Society of Worldwide Interbank Financial Telecommunication,
כלומר: החברה, או האגודה, לתקשורת פינאנסית בין-בנקאית עולמית.
ואכן, זוהי התאגדות, קו-אופרטיב, של ארגונים פינאנסיים החברים בו, בעיקר בנקים, מכל רחבי העולם, שיחדיו מהווים את הבעלים של סוויפט.
ההתאגדות הזאת נוסדה בשנת 1973 ע"י 239 בנקים אמריקאיים ואירופאיים והיא רשומה בבלגיה. כיום חברים בקואופרטיב הזה כ-2000 ארגונים מכל רחבי העולם. הריבון השולט על סוויפט הינו הבנק המרכזי הבלגי, אך בשילוב עם הבנקים המרכזיים של ארצות הברית, בריטניה, קנדה, צרפת, גרמניה, איטליה, יפן, הולנד, שווייץ ושוודיה.
למערכת הסוויפט מחוברים מעל 11,000 לקוחות, מכ-200 מדינות שונות. הלקוחות הם מוסדות פינאנסיים, ביניהם בנקים פרטיים ובנקים מרכזיים של מדינות, מסלקות של חברות אשראי, חברות מסחר בניירות ערך וכדומה. מספר זה של לקוחות כולל את הארגונים החברים בקואופרטיב.
כפי ששמה מעיד, סוויפט מספקת שירותי תקשורת בין-בנקאית, כלומר זוהי מערכת של הודעות, שכל מטרתן היא אישורן של פעולות כספיות הנעשות בין צד א' לצד ב', לעתים עם עותק או אישור של צד ג', כל זאת בצורה מאובטחת, לאחר זיהוי הצדדים שמבקשים לבצע את הפעולה.
הפעולות הכספיות הן לא רק מסוג תשלום בעבור סחורה או שירות, אלא כוללות גם הלוואות, הקצאות אשראי וכדומה.
העברות הכספים עצמן אינן נעשות דרך מערכת סוויפט, אגב, אלא דרך מערכות תשלום נפרדות. מרגע שזוהו הצדדים המבקשים לבצע עיסקה פיננסית במערכת סוויפט והעסקה מאושרת, נוצר בה מספר טרנזקציה, כלומר מספר פעולת העברה, מוגדר המסלול בו יעבור הכסף, והפרטים מוזנים אל מערכת התשלומים לצורך ביצוע התשלום בפועל.
כ-40 מיליוני הודעות סוויפט נשלחות בממוצע מדי יום, וכמות הכסף המועברת בעזרתה מוערכת בשווה ערך למספר טריליוני דולרים בממוצע מדי יום. כן, זו לא טעות, מספר טריליונים, אלפי מיליארדים של דולר מדי יום.
זהו כמעט כל הסיפור. אבל מסתבר שרובו של המסחר הגלובלי מתבסס היום על האישורים שמספקת מערכת הסוויפט.
פה המקום להבהרה – זה לא שלא ניתן לבצע העברות בין בנקים בעולם ללא המערכת הזאת, אך היא מקלה מאד על בצוע פעולות כאלה באופן מאובטח ואוטומטי. הניתוק של רוסיה מסוויפט הוא עוד אמצעי טכני שנועד להקשות על הכלכלה של רוסיה כחלק מהעיצומים נגדה.
ניתוק בנקים רוסיים ממערכת סוויפט יקשה למשל על יצואנים רוסיים לקבל תשלומים מלקוחותיהם, בעיקר מאותם לקוחות שלא נמנעים כבר מראש לבצע עסקאות עם רוסיה מתוקף הסנקציות עצמן.
ניתוק מסוויפט גם יקשה על יבוא סחורות לרוסיה, עקב הקושי לשלם עבורן, שוב בהנחה שיש סוחרים שמוכנים עדיין לסחור עם רוסיה, למשל בקזחסטן או באירן.
בהמשך אתאר בקצרה אילו חלופות קיימות לסוויפט, במיוחד כשהמדובר הוא במדינות שלא לוקחות חלק בסנקציות כנגד רוסיה.
אז לפני שאדבר על ההשלכות של הניתוק מסוויפט, עוד מספר פרטים המתארים ממה מורכבת המערכת הזאת.
ראשית, יש למערכת סוויפט שלושה מרכזי נתונים, data centers, דרכן מועברות ההודעות כמעט בזמן אמיתי, ואשר גם מגבים האחד את השני ואת השלישי. המרכזים האלה ממוקמים בארצות הברית, בהולנד ובשווייץ. מרכז בקרה נוסף נמצא בהונג-קונג. אגב, על פי העתונות הבינלאומית, בעקבות ניתוקם של הבנקים הרוסיים, תוגברה האבטחה הפיזית סביב מרכז הנתונים בשווייץ מחשש לפגיעת חבלה בו.
מרכיב שני הוא כבלי תקשורת תת-ימיים המחברים את מרכזי הנתונים.
מרכיב שלישי הוא פרוטוקול תקשורת ותוכנות העושות שימוש ברשת המאובטחת של סוויפט.
המרכיב הרביעי הוא תחביר סטנדרטי. התחביר של הודעות סוויפט הפך להיות סטנדרט תעשייתי, ולכן הודעות שנכתבות על פי תחביר זה מוכרות ויכולות להיות מעובדות על-ידי מערכות פינאנסיות נוספות גם אם הן לא עוברות דרך רשת סוויפט.
המרכיב החמישי הוא רשות רישום, להקצאת קודים יחודיים, למשל עבור בנקים וסניפיהם.
שימוש במערכת הסוויפט במסגרת סנקציות נעשה כבר בעבר.
זה קרה בחודש מרץ 2012, כאשר האיחוד האירופי הטיל סנקציות כלכליות על אירן עקב תכנית הגרעין שלה. בשילוב עם הסנקציות, נותקו ממערכת הסוויפט כל הבנקים האיראניים שהוגדרו קשורים בהפרות אפשריות של הסנקציות.
עם השנים היו שטענו שהדבר פגע קשה בכלכלתה של אירן, אך כיוון שהניתוק מסוויפט הוא אמצעי טכני בלבד, קשה להפריד את השפעת המהלך הספציפי הזה מההשפעה שהיתה למהלך הכולל של איסור לבצע עסקאות עם איראן.
בעקבות חתימת הסכם הגרעין עם אירן בתחילת שנת 2016, חוברו מחדש הבנקים האיראניים למערכת הסוויפט.
בשנת 2014, לאחר שרוסיה סיפחה אליה את חצי האי קרים לאחר שכבשה אותו מאוקראינה, הוטלו סנקציות על רוסיה בידי האיחוד האירופאי וארה"ב. האיחוד האירופאי פנה אז לארגון סוויפט בדרישה לנתק בנקים רוסיים ממערכת זו, דרישה שנדחתה.
גם פניות של פעילים פרו-פלסטיניים לארגון סוויפט בדרישה לניתוקם של בנקים ישראליים ממערכת זו, אף הם בשנת 2014, נענו בסירוב.
וכעת לאירועי הזמן האחרון. בעקבות ההלם שגרמה פלישת רוסיה של פוטין לאוקראינה ב-24 בפברואר השנה, נענתה הנהלת סוויפט ללחץ ראשי מנהיגות המערב עליה והסכימה הפעם לדרישה לנתק בנקים רוסיים מהמערכת שלה. שבעה בנקים רוסיים נותקו מסוויפט בתחילת חודש מרץ.
מה עשויות להיות ההשלכות של הניתוק מסוויפט על כלכלת רוסיה?
כמו שכבר הזכרתי, קשה להפריד את משמעותו של הניתוק ממערכת הסוויפט מהשלכות הסנקציות הכלכליות עצמן, שמכריזות על איסור מסחר עם גופים ברוסיה, ואף מאפשרות הטלת קנסות והגבלות על אלה המפירים איסור זה.
כאשר הוטלו סנקציות דומות בעבר, אם על רוסיה ואם על מדינות אחרות, נמנעו רוב הגופים המסחריים בעולם מלהפר את הסנקציות, בלי קשר למערכת הסוויפט, אם מחמת החשש מהקנסות, אם מחשש לשמן הטוב, ואם מתוך מניעים אידאולוגיים של הנהלתם.
כך שיש בהכרזה הבומבסטית הזאת של ניתוק רוסיה ממערכת הסוויפט אלמנטים פופוליסטיים, שנועדו לכסות במידת מה על אזלת היד של מדינות העולם החופשי אל מול התוקפנות הרוסית, ולהרגיע קצת את דעת הקהל בעולם החופשי.
ועכשיו לשאלה האם יש חלופות למערכת הסוויפט.
לאחר האיום בניתוקה של רוסיה מסוויפט בשנת 2014, וכחלק מההיערכות של פוטין לקראת השלב הבא של תוכניתו להשתלט על מזרח אוקראינה ואולי מעבר לכך, הקים הבנק המרכזי הרוסי מערכת חלופית, ה-SPFS. זוהי גם כן מערכת הודעות בין-בנקאית מאובטחת הדומה בתפקוד שלה לסוויפט.
בתחילה חוברו למערכת זאת רק בנקים רוסיים. נכון לסוף שנת 2021, לפני פלישת רוסיה לאוקראינה, היו מחוברים אליה בנקים ממדינות שקרוב לודאי שיתעלמו מהסנקציות הנוכחיות: ארמניה, בלארוס, קזחסטאן, וקירז'יסטאן, וכן בנקים ממדינות מערביות ראשונות שהסכימו להתחבר אליה: גרמניה ושווייץ.
ידוע גם שהיו מגעים לחיבורם של מוסדות פינאנסיים מאירן, תורכיה, וסין.
כמו לגבי כל מוסד רוסי, אין שקיפות ומידע מדוייק לגבי זהות המוסדות המחוברים למערכת הזאת.
מן הסתם, כל מדינה שתחפוץ לעקוף את הסנקציות שהוטלו על רוסיה תוכל להתחבר למערכת הרוסית כדי להקל על מסחר איתה, כל עוד יש מטבעות שניתן לשלם איתן.
עוד מערכת חלופית פוטנציאלית לסוויפט הינה מערכת שפותחה בסין. היא נקראת CIPS והיא הושקה בשנת 2015. עד כמה שידוע כבר מחוברים אליה כ-1200 מוסדות פיננסיים מכ-100 מדינות שונות. היא משמשת גם להעברת כספים בין סין להונג-קונג, ויכולה לשמש ללא בעיה לסחר בין רוסיה לסין. לפי הערכתי, למרות ההכרזות וההסכמים שנחתמו בין סין לרוסיה, בגדול סין לא תפר את הסנקציות כנגד רוסיה.
עוד אלטרנטיבה להעברת כספים בדרך עוקפת סנקציות, יכולה להיות באמצעות מטבעות קריפטוגרפיים, כמו הביטקוין. זה יכול לתת פתרון חלקי לבצוע עסקאות מסויימות בין גופים רוסיים לגופים מחוץ לרוסיה. בתוך רוסיה, שוקל אגב, הבנק המרכזי של רוסיה להפעיל בקרוב רובל דיגיטלי.
מה שמעניין בהקשר של מטבעות קריפטו ברוסיה הוא ששישה ימים לפני הפלישה לאוקראינה, כנראה כחלק מההיערכות לפלישה, ובחזותה את האמצעים שיינקטו נגדה בעקבות כך, עברה במפתיע ממשלת רוסיה מעמדה של איסור על מסחר במטבעות קריפטוגרפיים, עמדה אליה דחף הבנק המרכזי הרוסי, לרגולציה שתתיר שימוש בהם, על פי הצעת חוק שהוגשה ע"י משרד הכספים הרוסי. זאת כנראה בדיוק כדי לאפשר עוד ערוץ להעברת כספים עוקפת סנקציות.
לניתוק רוסיה מסוויפט עלולות להיות השלכות שליליות גם על העולם החופשי שהטיל עליה סנקציה זאת. קודם כל, הניתוק הזה גורם בעיה קשה לכל בעלי החוב של רוסיה, החל במחזיקי אגרות חוב רוסיות וכלה בחברות שמכרו סחורות לחברות רוסיות באשראי ונתקעו כעת מבלי יכולת לקבל את המגיע להן.
אבל השלכות כבדות יותר יכולות להיות בצורת צמיחתן של החלופות לסוויפט שהזכרתי קודם לכן, זו הרוסית וזו הסינית. ככל שיהיו יותר ויותר גופים פיננסיים שיעברו לעבוד עם מערכות אלה, אפילו אם בנוסף על סוויפט, כך יילך וייעלם היתרון של מערכת אחת עולמית, ומחיר העברת כספים יילך ויאמיר.
כמו כן, מכיוון שהמערכות החלופיות הללו אינן משתמשות בדולר האמריקאי כמטבע יסוד, אלא ביורו, רובל ויואן, עלול כוחו של הדולר בעולם להיחלש, ואיתו גם כוחה ההגמוני הפיננסי של ארה"ב בכלל, והיכולת להשתמש בנשק הסנקציות הכלכליות בעתיד בפרט.
גם רוסיה וגם סין, באופן לא מתואם, שמו לעצמן יעד, להחליש את כוחו של הדולר האמריקאי בעולם. כעת, ייתכן ונפלה בידיהן הזדמנות להאיץ את המהלך הזה, אולי תוך כדי שיתוף פעולה.
כך, הצורך להעניש את רוסיה בעתיד הקצר באמצעות ניתוקה ממערכת סוויפט עלול לחזור כבומרנג נגד העולם המערבי בעתיד הרחוק יותר.
לסיכום, ראינו שהסוויפט הינה מערכת פרטית של הודעות בין-בנקאיות, בשליטתן של מוסדות פינאנסיים בעיקר מאירופה וארה"ב, שמאפשרת העברה קלה, זולה ומאובטחת של כספים בין חשבונות במדינות שונות.
הבנו שניתוק ממערכת זו לא מונע העברת כספים, רק מסרבל אותה, ושקשה להעריך את משמעותו של ניתוק כזה בנפרד מהסנקציות הכלכליות המוטלות על מדינה, במקרה זה רוסיה.
כמו כן ראינו שהוכנו מספר חלופות לסוויפט, ע"י סין ורוסיה עצמה, ושהניתוק של רוסיה מסוויפט עלול להיות מהלך שיחזור אל העולם החופשי כבומרנג.
כל הזכויות שמורות לרוני ויסמן
כתיבת תגובה