תקציר:
כיצד פועל נשק גרעיני, מהו נשק גרעיני טקטי ומהו נשק אסטרטגי, מה פוטנציאל הנזק של נשק גרעיני, איזה שימוש נעשה בו בעבר, מהו מאזן האימה הגרעיני ומה מקומו בסדר העולמי. על שאלות אלה ונוספות אענה בפרק זה של "מגרש עולמי". כמו כן, לאור איומיו החוזרים ונשנים של פוטין, הגלויים והמרומזים, להשתמש בנשק גרעיני בהקשר של הפלישה לאוקראינה, אתאר איזה נשק גרעיני יש לרוסיה, ואנסה להעריך האם ובאילו נסיבות עלול פוטין להשתמש בנשק כזה, אם בכלל.
תוכן הפרק:
לאור איומיו החוזרים ונשנים של פוטין, חלקם גלויים, חלקם מרומזים, להפעיל נשק גרעיני כחלק מהמערכה שלו לכיבוש חלקים מאוקראינה, עִנְיֵין אותי לרענן את הידע שלי לגבי נשק גרעיני, מה הטכנולוגיה מאחוריו, מהו נשק אסטרטגי ומהו נשק טקטי, ובכלל מהם סוגי הנשק הזה. כמו כן רציתי להיזכר בפרטי האירוע הכפול היחיד בו נעשה שימוש עד היום בנשק גרעיני, ולהבין מהו מאזן האימה הגרעיני שאיפיין את המלחמה הקרה ונשאר תיאורטית בתוקף עד היום, מי המדינות שיש להן נשק גרעיני ובאילו כמויות, אך בעיקר מה יש לרוסיה, ומה הסבירות שפוטין אכן ישתמש בנשק גרעיני כזה או אחר. בכל מה שלמדתי וכן בהערכותיי אשתף אתכן ואתכם בפרק זה. יהיה מעניין, וגם קצת מפחיד.
אז בואו נתחיל!
————————
בעשרים ואחת (21) בפברואר השנה, שלושה ימים לפני פלישת רוסיה לאוקראינה, נאם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בטלוויזיה הרוסית, ובין דבריו אמר שאם מדינה כלשהי מהמדינות החברות בנאט"ו יתערבו בסכסוך באוקראינה, תגיב רוסיה מיידית וההשלכות מכך יהיו כאלה שמעולם לא נראו בהיסטוריה. האמירה הזו פורשה במערב כאיום מצידו של פוטין להשתמש בנשק גרעיני.
שלושה ימים לאחר שהחלה הפלישה לאוקראינה, בעשרים ושביעי בפברואר, הורה פוטין על צבא רוסיה לעבור למצב חירום קרבי, ודאג שכל אמצעי התקשורת בעולם יידעו על כך. מכיוון שהחוק ברוסיה אינו מאפשר להשתמש בנשק גרעיני בתקופת שלום, הפעלת מצב חירום קרבי היא זו שמאפשרת לכל מי שמורשה בכך להפעיל נשק גרעיני בהתאם לצורך. כמובן שגם מהלך זה נתפס כאיום בשימוש בנשק גרעיני.
חלפו כשישה חודשים של מלחמה על אדמת אוקראינה, עם הישגים לא מבוטלים לצבא אוקראינה בהחזרת חלק מהשטחים שנכבשו ממנה במזרח ובדרום אוקראינה, ופוטין שוב חזר לאיים בשימוש בנשק גרעיני. הוא יותר מאשר רמז שרוסיה תשתמש בנשק כזה באם יהיה איום על שלימותה הטריטוריאלית של רוסיה. במקביל, ערכה רוסיה משאלי-עם חפוזים באיזורים שכבשה מאוקראינה, כפי הנראה תחת איומי נשק, ובאופן מפתיע התוצאות מראות שיותר מתשעים אחוז מהאוכלוסיה באיזורים האלה מעוניינת להסתפח לרוסיה. ואכן ביום שישי השלושים בספטמבר, באירוע חגיגי בניצוחו של פוטין, הכריזה רוסיה על סיפוחם של ארבעה מחוזות אוקראיניים לרוסיה: חרסון, דונייצק, לוגנסק וזפרוז'יה. כעת, כאשר האיזורים האלה שכבשה רוסיה נחשבים בעיניה כחלק משטחיה, הרי שמבחינת נקודת המבט של פוטין, אם ימשיכו האוקראינים ואולי אחרים לנסות ולכבוש בחזרה איזורים אלה, הרי שזהו "איום על שלימותה הטריטוריאלית של רוסיה", מה שמבחינתו של פוטין נותן לו לגיטימציה לנקוט בכל אמצעי הגנה כולל שימוש בנשק יום הדין, כפי שהצהיר בעצמו.
אז לפני שנמשיך וננסה להעריך האם פוטין אכן יעשה שימוש בנשק גרעיני, בואו נכיר קצת מהו הנשק הגרעיני, אילו סוגים של נשק כזה יש, ניזכר מתי נעשה בו שימוש בעבר, ונדבר על מקומו בסדר הגיאופוליטי העולמי.
__________________
מבחינה מדעית וטכנולוגית, נשק גרעיני, כפי ששמו מעיד עליו, מתבסס על הידע הפיזיקלי, שבעת ביצוע מניפולציה על גרעינו של אטום של חומר, משתחררת אנרגיה. מניפולציה כזאת יכולה להיות ביקוע גרעינו של אטום, או היתוך של שני גרעיני אטום לאחד גדול יותר.
הביקוע הגרעיני הוא תהליך שבו מתפרק אטום לא יציב לחלקיקים קטנים יותר כתוצאה מהפגזתם באמצעות נייטרון. המסה של כלל החלקים הנוצרים מכל אטום קטנה מהמסה של האטום לפני התפרקותו. המסה החסרה הופכת לאנרגיה. בתהליך הזה משתחררים עוד שניים עד שלושה נייטרונים בממוצע אשר משמשים להפגזת אטומים שכנים נוספים. כך נוצרת תגובת שרשרת מאד מהירה ובלתי נשלטת אשר יכולה לייצר כמות אדירה של אנרגיה בתוך פחות ממיקרושניה. כמה זה כמות אדירה? אם ניצור תגובת שרשרת גרעינית בקילוגרם אחד של אורניום, ונניח שכל אטומיו יתבקעו בתהליך הזה, תתקבל אנרגיה גדולה פי מיליון מהאנרגיה אשר מתקבלת משריפה של קילוגרם אחד של פחם.
(אגב, זה ההבדל העיקרי בין התהליכים שמתרחשים בפצצת אטום לתהליכים בכור גרעיני המשמש ליצירת אנרגיה – בכור הגרעיני תהליך הביקוע הוא בשליטה הודות לכך שמראש הדלק הגרעיני מבוסס על אורניום 238 המועשר באורניום 235, זה הבקיע, באחוזים הרבה יותר נמוכים, וגם הנייטרונים הנפלטים נספגים בחלקם כדי לרסן את התהליך, כל זאת בשונה לתהליך הבלתי מבוקר בפצצה הגרעינית. לכן, כורים גרעיניים אינם מסוכנים כמו נשק גרעיני. )
באופן מעשי, לצורך פצצות המבוססות על ביקוע גרעיני משתמשים בדרך כלל באיזוטופ אורניום 235 המצוי בטבע, או בפלוטוניום, שהוא יסוד מלאכותי שניתן לייצר אותו בכורים גרעיניים. הפצצות המתבססות על ביקוע גרעיני הן אלה שנקראות "פצצות אטום".
האופציה השניה היא כאמור ההיתוך הגרעיני. זה הוא תהליך בכיוון ההפוך: מתיכים פרוטונים של שני אטומים קטנים נפרדים כדי ליצור אטום חדש גדול יותר. המסה של האטום החדש נמוכה יותר מסך המסה של שני האטומים שהותכו. גם פה המסה החסרה הופכת לאנרגיה. החומר היחיד בו משתמשים לפצצות מסוג זה הוא המימן, מכאן השם פצצת מימן.
היתרון של היתוך הוא שקל יותר לייצר את הדלק הגרעיני, אטומי מימן, אך החסרון שלו הוא שעבור תהליך ההיתוך נדרשים טמפרטורה וצפיפות גבוהים מאד. כדי להשיג את הטמפרטורה והצפיפות האלו משתמשים למעשה בתוך פצצת המימן בפצצת אטום מסוג ביקוע, כך שפצצת המימן היא בעצם שתי פצצות שאחת מפעילה את השניה. כך מתקבלת פצצה בעוצמה של פי 10 עד פי 50 גדולה יותר מפצצת הביקוע, בעוד שמשקלה נמוך יותר מפצצת ביקוע מקבילה בעוצמתה.
זו גם הסיבה שרוב הפצצות הגרעיניות היום הן פצצות מימן.
ההיתוך הגרעיני, אגב, הוא התהליך שגורם להפקת אנרגיה בכל הכוכבים, כולל השמש שלנו: אטומי מימן מותכים כל הזמן בתהליך יצירת אטומי הליום, מה שגורם לשיחרור אנרגיה אדירה, במקרה שלנו, האנרגיה שמאפשרת את החיים על פני כדור הארץ.
_______________
מה האימפקט של פצצה גרעינית? בשני המקרים, גם של פצצת אטום וגם של פצצת מימן, הנתון המשמעותי ביותר הוא עוצמתה של הפצצה, מה שמתבטא בכמות האנרגיה שמשתחררת בעת פיצוצה. מרבית האנרגיה מומרת לאנרגיה תרמית, אנרגיית חום, ולכן היא גורמת לשריפת חומרים ועצמים דליקים בטווח ההשפעה שלה, כולל פגיעות חום בבני אדם, כוויות קשות עד הרג.
בנוסף מומרת אנרגיית הפיצוץ לגל הלם, היוצר הדף שיכול להרוס מבנים בטווח ההשפעה. בני אדם אינם רגישים לגלי הדף כאלה, אך לרוב ייפגעו מחפצים שמועפים באויר כתוצאה מגל ההלם.
גל ההלם הוא גם זה שיוצר את הענן בצורת פטריה שמופיע מעל מקום הפיצוץ. זהו אכן ענן, שנוצר עקב הפרשי לחצים, והוא מורכב מאדי מים, וכן עשן ואפר הנוצרים עקב הפיצוץ ונשאבים אל תוך הענן.
תופעה משנית ופחות משמעותית מהחום וההדף שנוצרים עם הפיצוץ הגרעיני היא היווצרות של קרינה רדיואקטיבית חזקה אך בטווח קצר יחסית סביב מקום הפיצוץ. כמו כן נוצרת נשורת רדיואקטיבית, המורכבת מחול, עפר ואבק שהיו במקום הפיצוץ, אשר מתערבבים עם חומרים רדיואקטיביים שנותרים לאחר הפיצוץ. הנשורת מפיצה קרינה רדיואקטיבית חזקה, אך זו דועכת מהר למדי. הבעייה היא שמכיוון שהנשורת מתנהגת כמו אבק, היא יכולה להינשא ברוח למרחקים גדולים ממקום הפיצוץ, ולהגדיל את אפקט הנזק בשעות הראשונות שלאחר הפיצוץ.
נשק גרעיני ניתן לסווג על פי קטגוריות שונות. למשל האם הנשק משוגר ממקום קבוע או מאמצעי נייד. קריטריון סיווג נוסף הוא על פי סוג כלי הרכב הצבאי הנושא את הנשק הגרעיני: יבשתי, אוירי או ימי. עוד סיווג הוא על פי הטווח של הנשק הגרעיני, האם הוא לטווח קצר, בינוני, או ארוך.
וחלוקה נוספת של נשק גרעיני היא כמובן על פי עוצמתה של הפצצה. נהוג למדוד את עוצמתן של פצצות, גם גרעיניות וגם קונבנציונאליות, ביחס לעוצמת פיצוץ של חומר הנפץ TNT, שהוא חומר נפץ קונבנציונאלי נפוץ. הפצצה שהוטלה על העיר הירושימה ביפן בשנת 1945 היתה בעוצמה של חמישה-עשר (15) קילוטון של TNT, כלומר חמישה עשר אלף טון, שזה חמישה עשר מיליון ק"ג של TNT. הפצצה שהוטלה על העיר נגסקי היתה בעוצמה גדולה יותר – עשרים ואחד (21) קילו טון TNT.
לבסוף יש את החלוקה הגסה לפצצות אסטרטגיות וטקטיות, שהיא על פי השילוב בין עוצמתה של הפצצה לטווח שלה, כאשר הפצצות בעלות העוצמה הגדולה ואשר נישאות על ידי טילים בין-יבשתיים נכללות תחת ההגדרה של נשק גרעיני אסטרטגי, ואילו הנשק שעוצמתו קטנה יחסית והטווח שלו קצר יחסית נקרא נשק גרעיני טקטי.
________________
הזכרתי את הערים הירושימה ונגסקי. אלו הן הערים ביפן שהותקפו באמצעות פצצות גרעיניות שהוטלו ממטוסים של צבא ארצות הברית לקראת סיום מלחמת העולם השניה. זו היתה הפעם הראשונה אי פעם, אך גם האחרונה, עד היום, בה נעשה שימוש בנשק גרעיני כאמצעי לחימה. הפצצה הראשונה הוטלה מעל העיר הירושימה ב-6 באוגוסט 1945. קוטרה של העיר הירושימה היה כ-5 ק"מ. מספר תושביה קרוב ל-350,000. כתוצאה מהפיצוץ הגרעיני היתה הטמפרטורה מתחת למקום הפיצוץ כמה אלפי מעלות צלזיוס. מבנים ברדיוס של 1.6 ק"מ נהרסו כמעט כולם. בין 70 ל-80 אלף בני אדם נהרגו מייד, ועוד 70,000 נפצעו. על פי ההערכות, מתו בארבעת החודשים שלאחר הפיצוץ עוד כ-70,000 בני אדם כתוצאה מההשפעות המשניות של הפצצה, בעיקר מכוויות ומתסמינים הקשורים לחשיפה לקרינה הרדיואקטיבית החזקה שהשתחררה. אנשים נוספים מתו במהלך השנים שלאחר מכן ממחלת הסרטן שהתפתחה אצלם כתוצאה מהקרינה הרדיואקטיבית.
הפצצה השניה הוטלה כעבור שלושה ימים על העיר נגסקי, שהיתה קטנה מהירושימה. כתוצאה ממנה נהרגו קרוב ל-80,000 בני אדם.
התוצאות של השימוש שנעשה בנשק גרעיני בהירושימה ונגסקי השאירו את העולם מזועזע מעוצמת הפגיעה של פצצות אטום בבני אדם ובסביבת החיים. הזעזוע הזה גרם לכך שלא נעשה עוד שימוש בנשק גרעיני מאז, אך הוא הפך לשמש כגורם הרתעה בתקופת המלחמה הקרה שבין ארצות הברית וברית המועצות.
ההרתעה התבססה על העקרון שנקרא "השמדה הדדית מובטחת", Mutually Assured Destruction, ובראשי תיבות: MAD – מה יותר מתאים מזה. על פי דוקטְרינה זאת, לשתי המעצמות יש יכולת לתת מכה גרעינית שניה. למה הכוונה? מכה גרעינית ראשונה היא מתקפה גרעינית שמיועדת להפתיע את המותקף, להשמיד את כל הנשק הגרעיני שבידו, ולגרום הרס כה רב עד החרבת יכולת התפקוד של המדינה המותקפת. מכה גרעינית שניה, משמעותה שימור היכולת של מדינה להחזיר מכה גרעינית חזקה מאד גם אם תופתע ותותקף על-ידי מכה ראשונה, בניגוד לציפיות של התוקף. כך, כאשר יש שני צדדים למשוואה הזאת, בהנחה שבשניהם שי מנהיגים שמקבלים החלטות רציונאליות, אף אחד משני הצדדים לא יעיז להתקיף את משנהו בנשק גרעיני, גם אם הוא חזק מאד, כאשר הוא יודע שהצד המותקף לא יאבד את היכולת להחזיר לו במתקפה גרעינית חזקה שעלולה להביא להשמדתו.
הדוקטרינה הזאת היא שהבטיחה מצב אי-לחימה, או "המלחמה הקרה" בין ארצות הברית לברית-המועצות, כאשר שתי המעצמות נמנעות מכל מלחמה ישירה ביניהן, גם קונבנציונאלית. אך הדבר גרם למירוץ חימוש גרעיני ביניהן, גם כדי לייצר ולאגור נשק גרעיני מספיק חזק כדי לאיים במכה ראשונה, וגם בייצור היכולת להחזיר מכה שניה.
היכולת למכה שניה ממומשת באמצעות הסתרה של הנשק הגרעיני, הגנתו מפגיעה, למשל על-ידי טמינתו בעומק האדמה מאחורי שכבות של בטון רב, ופרישה רחבה שלו כדי להקשות על השמדתו גם במקרה והאוייב יגלה חלק ממנו, כלומר יתירות.
כנראה שכיום האמצעי היעיל ביותר להסתרת נשק המכה השניה הוא צוללות בעלות נשק גרעיני. צריך שתהיינה מספיק כאלה, והיכולת שלהן לחמוק מעיני המכ"ם של היריבה הוא שיבטיח את היכולת להחזיר מתקפה גרעינית גם אם המדינה האם היבשתית מותקפת. בשנות החמישים, טרם היו צוללות גרעיניות בידיה של ברית המועצות, מימשו את יכולת המכה השניה באמצעות הסתרת סוללות טילים גרעיניים לטווח ארוך שפוזרו ברחבי סיביר. נטען שגם כיום יש לרוסיה יכולת לשנע ולבלבל את גופי המודיעין לגבי הנשק הגרעיני שבידיה באמצעות רכבות תת-קרקעיות.
בארצות הברית, טרם היות צוללות גרעיניות, מימשו את יכולת המכה השניה באמצעות מפציצים גדולים שנשאו טילים גרעיניים לטווח רחוק ואשר טסו 24 שעות ביממה כל השנה.
כדאי לציין שעיקרון ההרתעה הגרעינית הזה, עם כל הבעייתיות שהוא מתבסס על היותם של מנהיגי מדינות אנשים רציונאליים, עבד ועשוי להמשיך לעבוד כאשר מדובר בשני יריבים, כמו במקרה של ארה"ב ורוסיה למשל. אך מה אם מדובר בקונפליקט בין שלוש מדינות, בו שתיים מהן חוברות לכדי שותפות צבאית אסטרטגית? אם רוסיה וסין למשל יחתמו על הסכם שיתוף פעולה גרעיני ביניהן, האם מאזן האימה יישאר בתוקף?
נחזור לרגע לצוללות. ויכוחים על קניית צוללות וכמות נדרשת של צוללות נשמע למישהי או מישהו מוכר? לא ארחיב. רק אומר, כדי שלא יחשוב מישהו בטעות שאני תומך באיש עם שיער סגול שהכינוי שלו מורכב מהברה החוזרת על עצמה פעמיים, שהויכוח העיקרי הוא לא האם צריך לרכוש צוללות וכמה, אלא על דרך לקיחת החלטות במדינה דמוקרטית-ליברלית, והאם היה מעורב שוחד בתהליך הזה.
ועוד נקודה לעניין צוללות גרעיניות, ישנו בלבול מסויים לגבי המושג. כאשר אומרים צוללת גרעינית עשויים להתכוון לכזו שמשתמשת באנרגיה שמקורה בכור גרעיני קטן, מה שמבטיח לה יכולת תנועה ללא תידלוק למשכי זמן מאד ארוכים מבלי לצאת מן המים, אך היא לא בהכרח נושאת נשק גרעיני. שימוש אחר למושג הוא כדי לתאר צוללת הנושאת טילים גרעיניים. כמובן שיכולה להיות צוללת שהיא גם מוזנת ממקור גרעיני וגם נושאת טילים גרעיניים. לרוב זה המצב, כיוון שהמוטיבציה לקיומן של צוללות כאלה, היא שהן יוצרות את הפלטפורמה שמאפשרת את המכה השניה.
__________________
לאילו מדינות יש נשק גרעיני? ישנן שמונה מדינות שהכריזו על כך שיש בידיהן נשק גרעיני. חמש מתוכן חתומות על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, שאדבר עליה עוד מעט. אלו הן ארצות הברית, סין, רוסיה, צרפת ובריטניה. שלוש מדינות שיש בידיהן נשק גרעיני ולא חתמו על האמנה הן הודו, פקיסטן וצפון-קוריאה. וישנה ישראל, מדינתנו הקטנה שאף פעם לא הכריזה רשמית שיש בידיה נשק גרעיני אך כולם יודעים שיש לנו כזה.
לאחר שנים של מאזן אימה בין ארצות-הברית לבין ברית המועצות, נחתם בשנת 1987 הסכם היסטורי ביניהן שהגביל את השימוש בכלי נשק לטווח בינוני. ההסכם הזה התאפשר הודות להפשרה הכללית ביחסים בין המזרח למערב שהחלה עם עלייתו של מיכאיל גורבצ'וב לראשות המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, אותו גורבצ'וב שהלך השנה לעולמו. האמנה הזאת נודעה בשם ההסכם לפירוק נשק גרעיני לטווח בינוני, INF. במסגרתו, התחייבו שתי המעצמות להשמיד ולא לייצר עוד טילים בליסטיים וטילי שיוט בעלי ראש נפץ גרעיני או קונבנציונאלי אשר יש להם טווח של בין 500 ל-5,500 ק"מ, ואשר משוגרים מן הקרקע. בעקבות החתימה על ההסכם הושמדו 2,692 טילים כאלה על-ידי שני הצדדים עד הראשון ביוני 1991.
עם התפרקותה של ברית המועצות בשנת 1991, נשאר נשק גרעיני בידי ארבע מדינות שהיו חלק מהגוש הזה: רוסיה, אוקראינה, בלארוס וקזחסטן, אולם כפי שתיארתי בפרק מס' אחד של מגרש עולמי שעסק באובססיה של פוטין לאוקראינה, ויתרו שלוש האחרונות על נשק גרעיני, ובתמורה, בשנת 1994 נחתם הסכם הגנה בינן ובין רוסיה, ארצות-הברית ובריטניה, הסכם הידוע בשם "מזכר בודפשט". במסגרת ההסכם הזה התחייבו ארה"ב, רוסיה ובריטניה לשמור את בטחונן של אוקראינה, בלרוס וקזחסטן מפני תקיפה גרעינית. איזו תפנית מן ההסכם הזה מהווה היום התוקפנות של פוטין, כולל האיומים שלו בשימוש בנשק גרעיני כנגד אוקראינה. אוקראינה מצידה, יכולה בכל זאת לטעון כלפי ארצות-הברית ובריטניה שעליהן להגן עליה מפני התוקפנות הגרעינית של רוסיה. זלנסקי לא עושה זאת, לפחות עדיין, כנראה כי האיומים המרומזים של פוטין הינם כלפי מדינות נאט"ו, כדי למנוע מהן להתערב במלחמה, ולא ישירות כלפי אוקראינה. אוקראינה גם מקבלת בינתיים תמיכה מן המערב, ואין לה צורך לנפנף בהסכם כזה או אחר.
כך אחרי התפרקות ברית המועצות נשאר נשק גרעיני רק בידי רוסיה, והסכם פירוק הנשק הגרעיני לטווח בינוני שהזכרתי, ה-INF, המשיך להיות בתוקף בין ארצות הברית ורוסיה. אלא שהחל משנת 2014 ועד 2018 טענו דוחות של משרד המדינה האמריקאי שישנן הפרות חוזרות ונשנות של ההסכם מן הצד הרוסי. רוסיה מצידה הכחישה שיש הפרות כלשהן. כתגובת נגד, הודיע הנשיא טראמפ באוקטובר 2018 על כוונתו לפרוש מאמנת ה-INF, עקב הפרתו על ידי רוסיה ועקב פיתוח של נשק לטווח בינוני על ידי סין, שאיננה חתומה על ההסכם. בשני באוגוסט 2019, אכן פרשה ארה"ב רשמית מהסכם ה-INF. בעקבות זאת, אין כיום כל הסכם בין ארה"ב לרוסיה לגבי שימוש או הגבלה של טילים לטווח בינוני.
לגבי נשק גרעיני טקטי, נשק לטווח קצר, כלומר עד 500 ק"מ, לא היה אף פעם כל הסכם. אמנם בשנת 1991, כאשר עוד היה הרבה רצון טוב לאור הפשרת היחסים בין ברית-המועצות לארה"ב ערב התפרקותה של זו, הכריזה כל אחת משתי המעצמות על התחייבות חד-צדדית להשמדה חלקית ולאיחסון של נשק כזה, כלומר להוצאתו משירות. אין כל מידע מהימן לגבי מידת היישום של ההסכמים הללו ובכל מקרה מכיוון שאף פעם לא היו מחייבים, אין להם יותר כל משמעות.
ההסכם הבין-מדינתי המשמעותי הנוסף, שהזכרתי קודם, הוא האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, Nuclear Non-Proliferation Treaty, הידוע בראשי התיבות NPT או NNPT ואשר נחתמה בשנת 1970.
כפי שנגזר משמה, המטרה העיקרית של האמנה הזאת היא מניעת הפצתו של נשק גרעיני, כלומר אי מכירתם או העברתם של כל ידע או טכנולוגיה הקשורים לייצור נשק גרעיני אל מדינות שאין להן נשק כזה. מטרות נוספות הן פירוק חלקי של נשק גרעיני אצל מדינות הגרעין החתומות עליו, והסדרת השימוש באנרגיה גרעינית למטרות שלום, כלומר ליצירת אנרגיה, בכל המדינות.
החתומות על האמנה הן לא רק המדינות שהזכרתי שיש להן נשק גרעיני, כלומר ארה"ב, סין, רוסיה, צרפת ובריטניה, אלא רוב מדינות העולם, בסה"כ מאה ותשעים (190) במספר. המדינות החתומות על האמנה מתכנסות אחת לחמש שנים כדי להוציא מסמך מרוענן שאמור לבטא הסכמה מעודכנת לגבי מניעת הפצתו של נשק גרעיני. הועידה האחרונה נערכה באוגוסט השנה, ולאחר דיונים ארוכים לגיבוש הסכמות, פרשה רוסיה מהכינוס ערב החתימה על הצהרה משותפת, בגלל שנציגיה לא הסכימו לנוסח, שבין השאר אמר שעל רוסיה להחזיר את השליטה על הכור הגרעיני שבזפרוז'יה לידי אוקראינה. כך הכשילה רוסיה שיתוף פעולה עדכני למניעת הפצת נשק גרעיני.
_______________________
למרות שהעובדה הבינארית אם יש או אין למדינה נשק גרעיני הרבה יותר משמעותית מהכמות של הנשק הזה, בגלל פוטנציאל ההרס האדיר של אפילו כמות קטנה ממנו, נדבר בכל זאת גם על הכמויות.
מאז שנות התשעים של המאה העשרים, הודות לַהסכמים למניעת הפצת נשק גרעיני ירדו כמויות ראשי הנפץ הגרעיניים בעולם משיא של מעל 60,000 למספר מוערך של 12,700 בשנת 2022. ארצות הברית ורוסיה אוחזות יחד קרוב ל-90 אחוז מסך כל ראשי הנפץ הגרעיניים בעולם, כאשר לרוסיה יש קרוב לששת-אלפים כאלה ולארה"ב כמעט 5,500 ראשי נפץ גרעיניים, אם כי לא כולם פעילים. לסין יש סך הכל 350 ראשי נפץ גרעיניים, לצרפת קרוב ל-300, לבריטניה 225, לפקיסטן והודו כל אחת כ-160, לצפון קוריאה ההערכה יש על פי ההערכה 20, ולישראל על פי הערכות זרות יש תשעים ראשי נפץ גרעיניים.
מתוך הכמות הנקובה הזו של ראשי נפץ גרעיניים, לרוסיה ולארה"ב יש כל אחת 1,600 ראשי נפץ אסטרטגיים מוכנים לפעולה, אשר כל אחד מהם יכול להשמיד לפחות עיר בינונית. הם מורכבים על טילי שיוט וטילים בליסטיים בין-יבשתיים שכל אחד מהם יכול לשאת עד 10 ראשי חץ גדולים ויכולים להיות משוגרים מן הקרקע, הים והאויר. כוח השמדה מזעזע בעוצמתו.
על פי גורמי מודיעין, רוסיה גם פיתחה טורפדו גרעיני, כלומר טיל תת-מימי, אשר מסוגל ליצור גל צונאמי ענק, ואשר יכול לגרום זיהום רדיואקטיבי נרחב על חופיה של מדינת אוייב. טילים כאלה נישאים כנראה על שתיים מצוללות הצבא הרוסי.
עוד נטען שיש לרוסים כלי שייט חמקנים בלתי מאויישים, וטילים היפרסוניים, אשר נושאים נשק קונבנציונאלי וגרעיני.
לגבי נשק גרעיני טקטי, זה המכונה בעגה המקצועית יותר "בלתי-אסטרטגי", כלומר ראשים גרעיניים בעלי עוצמה קטנה יותר, ולטווחים קטנים יותר מאשר הנשק הגרעיני האסטרטגי, יש לרוסיה מגוון רחב של כלי נשק כאלה. זה סוג הנשק שנטען לגביו שאם רוסיה תעשה שימוש בנשק גרעיני באוקראינה תשתמש בו.
הנשק הגרעיני הלא-אסטרטגי הקרקעי של רוסיה כולל ראשים בעלי עוצמה של בין 10 קילוטון, ואני מזכיר שעוצמת הפצצה שהוטלה על הירושימה היתה של 15 קילוטון, ועד 350 קילוטון, כאשר הטווח שלהם נע בין 80 ק"מ ל-2,500 ק"מ. הכמות הגדולה יותר הם של אלה בעוצמה של בין 10 ל-100 קילוטון לטווח של 120 עד 350 ק"מ.
הנשק הגרעיני הלא-אסטרטגי הימי של רוסיה כולל ראשי נפץ בעוצמה של בין 200 ל-500 קילוטון, לטווח של 35 עד 600 ק"מ, אבל כולל גם טילי שיוט שיכולים להגיע לטווחים של 2,500 ק"מ.
ולבסוף הנשק הגרעיני הלא-אסטרטגי הנישא על ידי כלי טייס כולל טילי שיוט וטילים בליסטיים בעוצמה שבין 100 ל-500 קילוטון לטווחים שבין 150 ק"מ ל-2,000 ק"מ.
אז כפי שאנחנו רואים, הנשק המוגדר כלא-אסטרטגי, הטקטי, כלומר זה שלא נועד לשמש כאיום בין-מעצמתי, יכול גם כן להגיע לעוצמות אדירות עד כדי החרבת מספר ערים ובטווחים מספיק גדולים כדי להישלח מתוך רוסיה ולהגיע למספר מדינות באירופה, כולל כמובן אוקראינה.
מבלי להיכנס לחלוקה המספרית ביניהם, ההערכה היא שסך הכל יש לרוסיה קרוב ל-2,000 ראשי נפץ לא-אסטרטגיים מכל הסוגים.
_____________________
אוקיי, אז לשאלה אם רוסיה של פוטין תפעיל נשק גרעיני במלחמתה באוקראינה. התשובה לשאלה מאד קשורה לשאלה כיצד תתפתח המלחמה, בעיקר האם ועד כמה יהיה צבא רוסיה קרוב לתבוסה על אדמת אוקראינה.
ההנחה הבסיסית היא שפוטין איננו מטורף, הוא שוקל את צעדיו, ויש לו נטיה חזקה שלא להשתמש בנשק גרעיני. הוא יודע שברגע שנשק כזה יופעל, גם אם יהיה מה שמכונה נשק גרעיני בלתי-אסטרטגי, הדבר ישנה את תמונת השחקנים הלוקחים חלק במלחמה הזאת. יש סבירות גבוהה שכל שימוש בנשק גרעיני יגרור תגובה, גם אם לא גרעינית, מצד מדינות במערב.
לכן ראינו לאחרונה את הגיוס הצבאי החלקי שהוכרז ברוסיה. פוטין והגנרלים שלו עדיין מקוים שיוכלו להשיב לעצמם את השטחים שהוחזרו לאוקראינה על ידי צבאה, ואולי גם לכבוש שטחים נוספים באמצעים קונבנציונאליים. הרי הכיבוש של אותם מחוזות שסופחו לאחרונה על ידי רוסיה לא הושלם גם לפני ההצלחות בשטח של צבא אוקראינה. למרות המצב הקשה יחסית של הכוחות הרוסיים בתחילת אוקטובר, יש באמתחתם של הרוסים עוד כלי נשק ועוד חיילים להזרים אל אוקראינה.
אם פוטין יראה שהוא הולך ומאבד את ההישגים של רוסיה בשטחיה של אוקראינה, מאד ייתכן שהוא דווקא ינקוט באמצעי של הקדמת משא ומתן להפסקת הלחימה, תוך נסיון להשאיר בידיו את מירב השטחים שרוסיה כבשה. לשם כך הוא מקווה שמשבר האנרגיה שהוא יצר יגרום לדעת הקהל באירופה ואולי גם בארה"ב ללחוץ על מנהיגי המערב להגיע להסכם עם רוסיה ולא לתת למלחמה להתמשך עוד ועוד. סביר מאד להניח שהוא ייעזר בבן-הברית השקט שלו, שי ג'ינפינג, כדי שזה יבוא כמתווך וייזום משא ומתן מולטי-לטרלי.
גם אם המהלך הזה לא יצלח וגם יימשכו הכשלונות של רוסיה בשדה הקרב, לא יפעיל פוטין בהכרח נשק גרעיני. הודות למכונת התעמולה הרוסית, ולעובדה שדיסאינפורמציה היא כלי לגיטימי בידיה של רוסיה של פוטין, אפשרי מאד שרוסיה תהפוך את תמונת ההפסד לתמונת נצחון כלפי הציבור הרוסי. במקביל רוסיה תאריך במשא ומתן ו/או תמשיך את הלחימה בארבע המחוזות שכבשה מאוקראינה, באופן דומה למה שהתרחש בדונייצק ולוגנסק משנת 2014 ועד השנה, אלא שהפעם ללא התחזות לכוחות בדלניים מקומיים.
אפשרות זו של שימוש בדיסאינפורמציה כדי להעמיד תמונת מציאות מדומה נראית לי בסבירות גבוהה יותר מאשר הפעלת נשק גרעיני כלשהו על ידי פוטין. אבל לא ניתן לשלול אפשרות כזאת לחלוטין. אדם הוא אדם, ולך תדע אילו מחשבות מתחוללות במוחו. אולי פוטין חולה, כפי שכבר הועלו השערות מדי פעם, הוא יודע שימיו ספורים ולכן נחוש להשאיר חותמו על הסדר העולמי ויהי מה. במקרה כזה הוא עלול להחליט להשתמש בנשק גרעיני כדי להכריע את תמונת הקרב.
אם כך יקרה בסופו של דבר, ופוטין יחליט להפעיל נשק גרעיני, סביר שזה יהיה נשק טקטי ושהוא יופנה כלפי צבא אוקראינה, או אוכלוסייתה, בנסיון להכריע את המלחמה בסגנון דומה למה שעשתה ארצות הברית ליפן. פוטין לא יתקוף אף אחת מהמ דינות החברות בנאט"ו, כדי להקטין את הסיכון מבחינתו שתהיה התערבות מבחוץ. הוא דואג מצידו לרענן מדי פעם את האיומים שלו כדי להרתיע את נאט"ו. בנאום שנשא לפני כשבועיים, בעשרים ואחת (21) בספטמבר, טען פוטין: "נעשית סחיטה גרעינית כנגד רוסיה. אני לא מתכוון רק להפצצות של הכור הגרעיני בזפוריז'יה, אלא להכרזות של נציגים של מספר מדינות החברות בנאט"ו על האפשרות שייעשה שימוש בנשק גרעיני כנגד רוסיה". סוף ציטוט. יש להעיר שכמובן לא היו כל הצהרות כאלה. מדינות נאט"ו שיש להן נשק גרעיני רואות בו אך ורק אמצעי הרתעה. הכל מצג שווא של פוטין שנועד פנימה. פוטין הוסיף ואמר: "אני רוצה להזכיר לאלה שמכריזים הצהרות כאלה בנוגע לרוסיה שלארצנו יש גם כן סוגים שונים של נשק, וחלק מהם מודרניים יותר מכלי הנשק שיש למדינות נאט"ו. במקרה של איום על השלימות הטריטוריאלית של ארצנו וכדי להגן על רוסיה ועל בני עמנו, אנו נעשה ללא כל ספק שימוש במערכות הנשק העומדות לרשותנו. זה לא בלוף. אני חוזר – נעשה שימוש בכל המערכות העומדות לרשותנו."
ההצהרות האלה הן שגורמות להעריך שהסיכוי לשימוש בנשק גרעיני מצד רוסיה של פוטין איננו אפסי.
והאיומים האלה יעילים. רק השבוע דאג מזכ"ל נאטו להכריז ש"נאטו איננה צד בסכסוך בין רוסיה לאוקראינה", מן הסתם כדי להרגיע את פוטין.
הערה אחרונה לגבי הכורים הגרעיניים לייצור אנרגיה שעל אדמת אוקראינה. ישנם חמישה-עשר (15) כורים כאלה והם אחראים על חמישים וארבעה אחוז (54%) מייצור החשמל במדינה הזאת. הכורים האלה הם מתוצרת רוסיה, והפעלתם תלויה באספקת דלק גרעיני מרוסיה. חלק מהכורים האלה נמצאים על אדמות שנכבשו לאחרונה על-ידי רוסיה וממשיכים להיות מתופעלים ע"י צוותים אוקראיניים. המפורסם שבהם הוא הכור הגדול ביותר, שהוא בעצם אסופת כורים בזפוריז'יה. רוסיה מפציצה את הסביבה שלו מדי פעם, תוך שהיא מאשימה את אוקראינה, כדי לבנות את הנראטיב שיאפשר לה לכבות את הכור, כביכול כדי להגן מפני אסון, וכך לפגוע אנושות במערכת החשמל האוקראינית.
כמובן שנשקפת גם סכנה מסויימת מהפצצה ישירה של הכורים או מתקלה עקב התנאים בהם מתוחזקים הכורים, אך סכנה כזאת קטנה בהרבה מכל פצצה גרעינית אם תופעל מבחינת הנזק הפוטנציאלי.
—————————
סיום
הגענו לסופו של הפרק הזה. תודה על ההאזנה.
מי שמעוניינת או מעוניין לקרוא את התמליל המלא של כל הפרקים של "מגרש עולמי" ששודרו עד היום מוזמן להיכנס לאתר האינטרנט של "מגרש עולמי", www.worldplayfield.com.
לינק תוכלו למצוא בתיאור של הפודקאסט.
אם מצאתן או מצאתם עניין בפודקסט "מגרש עולמי", שתפו את עובדת קיומו עם כל מי שאתן חושבות או אתם חושבים שעשוי גם כן למצוא בו ענין, ואל תשכחו לעשות לו לייק.
תוכלו גם לקבל עדכונים לגבי פרקים חדשים אם תעקבו אחרי עמוד הטוויטר של "מגרש עולמי".
להתראות בפרק הבא!
כל הזכויות שמורות לרוני ויסמן 2022
כתיבת תגובה